At A Glance
Author	rr
When	N/A

היי

כל הסיפור הזה התחיל לפני בערך.. חמש שנים?.. אז אני מקווה שלא שכחתי יותר מדי פרטים..

אז.. מהתחלה..

רציתי עגיל בטבור מכיתה ו' בערך (עכשיו אני בי), ההורים שלי לא הסכימו אז (בדיעבד אני שמחה שלא עשיתי אותו אז.. בטח היה לו סיכוי אפילו יותר גבוה להידחות משיש לו עכשיו..) אבל אני מטומטמת, ובערך בכיתה ז' ניסיתי לעשות חור לעצמי, בלעח, המחט לא נכנסה עד הסוף ואיכשהו החלטתי שיהיה נהדר להכניס לחור צבע כחול (אני-יודעת-שאני-סתומה).

אחרי כמה חודשים עדיין רציתי עגיל, ואיכשהו עשיתי לעצמי את החור עם סיכת ביטחון (אני-עדיין-יודעת-שאני-סתומה..) נורא אהבתי אותו, הוא היה הסוד הקטן והמפגר שלי, אבל אחרי כמה ימים חליתי ולא רציתי שהרופא יאמר להורים על העגיל, אז הורדתי אותו, וטוב שכך..

אז.. איכשהו הגעתי לסוף כיתה ח', לא אהבתי את הצלקת שנשארה וסוף סוף הרשו לי לעשות את החור.. הממ..

*קיטור* בעיר שאני חיה בה יש סה"כ שני סטודיואים של קעקועים ופירסינג, אחד מחורבן ואחד גרוע, כמה ימים לפני שעשיתי את העגיל נסעתי לעיר מסוימת ששוכנים בה הרבה סטודיואים, חלקם אפילו טובים (או משהו) אבל האימא שלי רצתה "לבדוק" את הסטודיו שאני אתחורר בו.. אז היא הרשתה לי להתחורר רק במקום היותר מחורבן בעיר שלי, אבל זאת גם אשמתי שהסכמתי ללכת לשם, בלה בלה, הרבה מטומטמים יש בסיפור הזה

(לעזאזל, כל הזיכרונות האלה לא תורמים להערכה העצמית שלי :/)

בכל אופן, ביום שלישי, נדמה לי שה09.06.02, מערכת החינוך היעילה בארצי שבתה והסתובבתי עם חברה איפשהו כשאמי התקשרה אליי ובישרה שהיא הייתה שם, נראה לה בסדר ו.. מותר לי ללכת לעשות את החור, כיף, היא לא נתנה לי אישור או משהו, אבל אח"כ התברר שגם לא הייתי צריכה אותו.. איח..

בכל אופן, הגענו, חיכינו, עד שיפתחו, בסופו של דבר הפירסרית באה, שאלתי אותה על הסטריליזציה, כמובן שלטיפשה כמותי התשובות נשמעו בסדר, כבר הבאתי עגיל, חור, איזהכיףלי..

איכשהו עברו 14 חודשים, הבנתי שהמקום הזה היה ממש גרוע, רציתי לשים פרסה והבנתי שהמיקום של החור לא מספיק עמוק, גם האימא הנחמדה שלי סיפרה לי שמה שמצא חן בעיניה בסטודיו היה שהפירסרית אמרה שהיא עושה את החור במיקום רדוד (כדי שלא יהיה נזק לאיברים הפנימיים" וואו, נפלא :/

העגיל נראה לי כמו סרפס ובאוגוסט הזה החלטתי להוריד אותו.

מאוגוסט עד ינואר החור בקושי הצטמצם טיפה, ולפני איזה שלושה חודשים הרגשתי ממש רע, שיחקתי עם איזה בננה ואיכשהו החלטתי לנסות לשים אותה בחור, היא נכנסה, חשבתי שהעגיל בטח יידחה בקרוב, אבל החלטתי ליהנות ממנו בינתיים (אני ממש לא אחראית כשזה מגיע לגוף שלי :/) בחנתי קצת את החור ושמתי לב שבעצם אף אחד מהחורים לא התארך או משהו שיכול לסמן דחייה, פשוט המיקום שלו גרוע..

החלטתי להרחיב את החור, כמעט כל החורים שלי מורחבים, זה כיףO_o

בפברואר כבר היה לי עגיל של 10ga, ולפני כמעט חודש שמתי cbr יפיפה של 8ga :)

עכשיו..

אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להרחיב, אני ממש אוהבת את המראה של עגילים עבים בטבור אבל פוחדת שהלחץ שעגיל כזה יפעיל על העור יגרום לדחייה, אולי מתישהו אני איעזר בסקלפל, נראה..

אני ממש לא ממליצה למישהו לעשות את מה שאני עשיתי, היה לי הרבה מזל שלא חטפתי אינפקציה או משהו יותר גרוע, עדיין יש לי צלקת כחלחלה ליד החור, אני אוהבת אותה אבל הטעם שלי מעוות ובלה בלה. עם חורים בטבור בהחלט עדיף לחכות לסיום הצמיחה, וכמובן ללכת למקום טוב שיידע למקם את החור, שלא לדבר על סיכות ביטחון ו"קעקועים" תוצרת בית..

בקיצור: אני טיפשה, יצאתי בזול, יכול להיות שהעגיל שלי עוד יידחה מתישהו, אל-תעשו-כמוני.