תמיד רציתי לברט.
At A Glance Author Dark Lady Contact Dark Lady@bme.anon When Six months ago לא תמיד, אבל בכל זאת- תקופה דיי ארוכה.
משום מה אף פעם לא היה לי את האומץ לעשות אותו, עד שיום אחד החלטתי שזהו זה.
הכנתי את ההורים שלי, ניסיתי לפחות (הם עדיין מנסים לשכנע אותי להוריד אותו), אספתי כסף, והלכתי.
החלטתי לעשות אותו קצת לפני היום הולדת שלי..
וכשעשיתי אותו, לא הבנתי בכל העניין ולצערי גם לא ניסיתי להבין, פשוט רציתי שם חור- ואחר כך גם שילמתי על זה
ניגשתי לפירסר שעובד מאחורי איזה חנות בקניון פעם בשבוע, המקום כמובן שלא היה ממש סטרילי.. הוא היה איזה מחסן כזה מאחורה, אבל המקום היה זול יותר, וגם הרשה לי לעשות בלי אישור הורים- וזה כל מה שהיה חשוב לי אז.
הוא הושיב אותי על כסא מולו, חייכתי ושתקתי, רציתי שזה רק יעבור.
הוא הוציא את המחט מאריזה סטרילית, את העגיל הוא שם באוטוקלב, והכל נראה טוב ויפה. הוא שאל אותי איפה אני רוצה, ואמרתי שבשפה.
הוא סימן עם הפיילוט שלו מיקום שבעיניו היה נכון, ואני שלא מבינה- פשוט הסכמתי וחייכתי.
עצמתי את העיניים והחזקתי את היד של עומרי
היה מהיר ולא כואב..שילמתי ויצאתי החוצה מרוצה.
ואז גיליתי שהוא בכלל לא עשה במקום הנכון,
הוא עשה לי חור כמעט בשפה עצמה.
עצובה, שכל הכסף שחסכתי המון זמן הלך לטיפשות כזו, התחלתי לחסוך שוב.
כמובן שחזרתי מאוחר יותר לפירסר ודיברתי איתו על זה אבל הוא היה בטוח בעצמו שזה באמת המיקום הנכון, באיזה שהוא שלב נמאס לי ממנו ועזבתי אותו.
בפעם הבאה כבר למדתי את הלקח שלי והלכתי לפירסר שבאמת מנוסה בכל זה ועובד בסטודיו טוב.
עברו כמה חודשים מאז, והכל טוב ויפה:)
עכשיו אני אמא גאה ללברט שלי- פיידו
ולהיליקס- פליקס